יום שלישי, 10 בנובמבר 2015

טמגוצ'י

טמגוצ'י, 1996. אני מתקשר לחברה שלי (כבר שבועיים יחד), "שלום אפשר לקבל את זהבית?"
המשפט השגור בפי כשאני מתקשר לחברים ואחד ההורים עונה. "זהבית, הטמגוצ'י שננת לי לטפל בו היום מת כי שכחתי להאכיל אותו, סורי". אין אחד שלא היתה מתעורר בבוקר, ופתאום מגלה שהטמגוצ'י שלו חולה וצריך לקבל זריקה, או שבכלל הוא מת ומופיעה תמונה של מצבה עם צלב בתוספת שנת גיל הפטירה שלו.
"הוא החזיק לי רק חמישה ימים"

הטמגוצ'י פותח ביפן בשנת 1996. ובאותם ימים זאת היתה המתנה הפופולרית בימי ההולדת. הצעצוע הדיגיטלי דרש מאיתנו שעות רבות לגדל ולטפל בחיית המחמד הוירטואלית. כל מכישר הוא סוג אחר של חיה שיכולה להופיע בדמות: כלב, ציפור, דג פרפר ועוד. שעות רבות העברנו בחינוך, ניקיון, האכלה ובריאות חיית המחמד שלנו. למעשה אפשר להגיד שזה גרסה אבולוציונית של משחק המחשב המוצלח "SIMS".

טמגוצי, המכשיר הראשון שהעביד אותנו לפני הסמאטפונים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה